הונאת צד ראשון, המכונה לעיתים קרובות גם "הונאת חברים", היא מצב שבו בעל הכרטיס הלגיטימי מבצע עסקה, אך מאוחר יותר מתכחש לה או טוען שלא קיבל את המוצר או השירות כדי לקבל החזר כספי מחברת האשראי. הדבר עשוי לנבוע מבלבול – כאשר הלקוח פשוט אינו מזהה את החיוב – או מתוך כוונת מרמה כלפי בית העסק, תוך ניצול תהליך הכחשת העסקה כדי לקבל מוצר או שירות בחינם. 

תוכנית First-Party Trust של Mastercard שואפת למגר את הונאות הצד הראשון מהאקו-סיסטם של תשלומים, וליצור מערכת שוויונית ומאוזנת יותר למען כולם.  על ידי הנגשת רכיבי נתונים נוספים, הן בשלב טרום-האישור והן בשלב הערעור, בתי העסק והמנפיקים לזהות בביטחון רב יותר מקרים של הונאה מצד צד ראשון, מה שיכול להגדיל את שיעורי האישור.

הונאות צד ראשון מהוות 75% ממקרי ההונאה שחווים עסקים מקוונים – ומספר זה ממשיך לצמוח. מכיוון שהמנפיקים חסרים את התובנות הדרושות להערכה מהימנה של טענות להונאות צד ראשון, בתי העסק נושאים במרבית הנטל הכלכלי, וסופגים הפסדים בהכנסות, במלאי ובזמן המוקדש לטיפול בהכחשות עסקה.

לבתי העסק תהיה אפשרות לשתף נתונים ותובנות משופרים במעמד ביצוע העסקה או במועד הערעור. כדי להיות זכאים להגנה מפני אחריות במסגרת התוכנית, על הסוחרים לשלוח נקודת נתונים אחת מכל אחת מהקטגוריות הבאות:

• פרטי המכשיר כתובת IP, מזהה המכשיר, טביעת אצבע 
• פרטי משלוח: כתובת למשלוח, דוא"ל, מספר טלפון
• פרטי זיהוי נוספים: התחברות באמצעות מזהה חשבון, מספר טלפון, מיקום המכשיר, שם המכשיר, כתובת לחיוב.
   

בתי העסק נדרשים לשלוח רכיב נתונים אחד מכל אחת מהקטגוריות הבאות: פרטי המכשיר ופרטי המסירה. הרכיב השלישי חייב להיות אחד מפרטי הזהות הנוספים שפורטו, או רכיב שטרם נעשה בו שימוש מפרטי המכשיר או המסירה.